הפקת הדוח בהכנה
הפקת קובץ
נוכח התפרצות מגפת הקורונה, הוחלט כי בשנת הלימודים תשפ"ב משרד החינוך יתקצב רשויות מקומיות ובעלויות על מוסדות חינוך לצורך רכישת מטהרי אוויר שקיבלו אישורים לכך ועמדו בתנאי קול קורא שהופץ בנושא.
אחזקת המכשירים הינה באחריות הרשויות המקומיות והבעלויות למול החברות האזרחיות, בהתאם להוראות האחזקה של היצרן.
ועדת ההיגוי שהקים משרד הבריאות קבעה שבמוסדות החינוך לא יותקנו מכשירים הפולטים אוזון מעבר לרמה זניחה. המכשירים שאושרו להתקנה בכיתות נבדקו על ידי המשרד להגנת הסביבה ונמצא כי במדידות סביבתיות שנעשו בכיתה מייצגת ריכוזי האוזון אינם עולים מעל הרקע הטבעי הנמצא בחדר באופן קבוע.
רמות הקרינה בתדרי רשת החשמל שנמדדו מכל מכשירי הטיהור שאושרו להתקנה בכיתות הלימוד נמוכות באופן משמעותי מהמלצות המשרד להגנת הסביבה לחשיפה מרבית (בהינתן מרחק של 30 ס"מ מהמכשיר).
הספק שידור מרבי של משדר WIFI טיפוסי הוא 0.1 וואט, ובמרחק 1 מטר ממנו רמת הקרינה המרבית קטנה מ-1 מיקרו-וואט לסנטימטר מרובע. ערך זה מהווה 1% בלבד מהסף המומלץ בישראל לחשיפה לשידור בתדר אופייני של רשת ה-WIFI ו-0.1% מהסף שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי כבלתי מזיק לכלל האוכלוסייה, לרבות ילדים.
נוסף על כך, יש לציין כי רוב המכשירים התומכים בטכנולוגיית WIFI לצורך כיבוי, הדלקה, העברת התראות וכדומה משדרים לפרקי זמן קצרים.
בדומה למכשירים אחרים שמשתמשים במסננים (כגון מזגנים), ישנו הכרח בתחזוקה לשם פעילות אפקטיבית של המכשיר. אם לא תתבצע תחזוקה כראוי אין חשש לעלייה בזיהום האוויר, אלא הפחתת יעילות סינון האוויר בלבד.
ועדת ההיגוי של משרד הבריאות לא אישרה מכשירים שעובדים לפי עיקרון היוניזציה. הוועדה פסלה את כלל המכשירים הפולטים יונים לחלל החדר. על כן לא אושרו ולא תוקצבו מכשרים הפולטים יונים במסגרת הפרויקט.
הטכנולוגיות שאושרו לשימוש בארץ הותקנו בפועל בכיתות בארה"ב, בגרמניה ובקנדה.
מטהר האוויר אינו מוגדר כ"ציוד רפואי" ועל כן לא נדרש לרישיון משרד הבריאות.
אין תקן רשמי מטעם מכון התקנים הישראלי למכשירי טיהור אוויר. חשוב להדגיש שאין תקן בעולם למכשירים מסוג זה. המכשירים נבדקו לפי קריטריונים מקצועיים כולל בטיחות.
אין חובה להתקין ולעשות שימוש במכשירי טיהור אוויר בכיתות. במסגרת התמודדות המדינה עם מגפת הקורונה, משרד החינוך פרסם קול קורא לתקצוב תוספתי לרשויות ובעלויות על מוסדות חינוך המעוניינות לרכוש מכשירים אלו. כידוע, התחזוקה והאחריות על מבני מוסדות החינוך, החצרות, המתקנים והציוד במוסדות החינוך מוטלות על הרשויות המקומיות והבעלויות על מוסדות החינוך (כאשר המבנה אינו רשותי) ובתוך כך גם תחזוקת המכשירים וההחלטה על אופן השימוש בהם.
ילדים חשופים לווירוסים וחיידקים בחיי היום-יום, כולל בבית, במרחב הציבורי וכן בפעילויות אחרת כגון חוגים. טכנולוגיות הסינון מפחיתות את ריכוז הווירוסים והחיידקים באוויר אך לא באופן אבסלוטי. לכן אין כל חשש שהשימוש במכשירים יפגע במערכת החיסונית של הילדים.
אוורור טבעי של כיתות אכן נותן מענה אופטימלי. עם זאת הוא לא אפשרי בחלק מהכיתות בגלל סיבות של רעש, אקלים או בטיחות.
