הפקת הדוח בהכנה
הפקת קובץ
קידום נוער הוא שירות מקצועי שנותן מענה חינוכי-טיפולי לבני נוער שנשרו ממסגרות החינוך הפורמליות או מתקשים להסתגל אליהן ולתפקד בתוכן. מטרת השירות היא לסייע להם ליצור הזדמנויות חדשות למיצוי הפוטנציאל האישי שלהם בתחומי מצוינות ועניין אישיים במגוון תחומי החיים, ולהשתלב מחדש בחברה ובקבוצת השווים.
העשייה החינוכית מכוונת להשפעה, בהתאם לערכים המובילים את השירות, כאשר היעד המרכזי הוא השתלבות. התהליך החינוכי נעשה באמצעות סוציאליזציה, אקולטורציה או אינדיבידואציה ובכל מקרה מכוון את הנער/ה אל ערכי החברה.
העשייה הטיפולית מכוונת לשינוי, בהתאם לצרכים ולשאיפות של הנער/ה, כאשר היעד המרכזי הוא מימוש אישי. התהליך הטיפולי נעשה באמצעות קשר טיפולי ומתייחס אל אמונות, תפיסות, התנהגויות וחוויות של הנער/ה.
העבודה החינוכית-טיפולית משלבת בין מרכיבי ה-self השונים בחיי הנער ומאפשרת אינטגרציה בין התוך-אישי והאישי, בין ה- Being וה-Doing: החינוך מאפשר התייחסות למעשה עצמו, כלומר לפעולה המתקיימת בין היחיד לבין עצמו או תוך כדי אינטראקציה. הטיפול ינסה, על פי רוב, לבדוק את מניעי ההתנהגות, לאתרם ולעזור לנער "לנהל" את נתיביו הבעייתיים לנתיבים המאפשרים חיים מספקים. כאשר נשלב את שתי ההתייחסויות נצליח למצוא את השלם, כלומר הכוונה מתאימה לצרכיו של היחיד. השירות לקידום נוער פועל ברמת הפרט, המשפחה, הקבוצה והקהילה, כאשר לכל נער או נערה נבנית תוכנית התערבות המותאמת לצרכיו, למטרותיו וליכולותיו.
תוכנית ההתערבות מהווה את המסגרת המארגנת של העבודה החינוכית-טיפולית. היא מתבססת על כך שאנו מתייחסים אל הנער כשלם ואל הטיפול בו כמכלול, שכל אחד מהמרכיבים שבו משתלב עם היתר ליצירת תהליך מקדם שיטתי ודינמי. תוכנית ההתערבות מאפשרת לעובדי קידום נוער להבין את הצרכים, הקשיים, הכוחות ויכולות ההתמודדות של בני הנוער שבהם הם מטפלים, וליצור באמצעות שילוב של כלים חינוכיים וטיפוליים מגוון של דרכי התמודדות ותמיכה בתהליכי התפתחות.
מהותה של ההתערבות אינה לומר לנערים מה הם צריכים או מה הם לא מבינים נכון או לא עושים בסדר, אלא לפתוח עבורם אפשרויות וחלופות. זאת באמצעות קשר חם, תמיכה, אמון ומגוון של כלים ומיומנויות בתחומי הליבה השונים, וכן להתפתח ברמה האישית – מי הם ומה היכולות שלהם, וברמה החברתית – קשר משפחתי וחברתי, תחושת השתייכות, לקיחת אחריות על המתרחש בחייהם ובסביבתם.
לתוכנית ההתערבות בקידום נוער כמה מאפיינים ייחודיים:
התוכנית מוכוונת למתן סיוע לבני נוער מנותקים ובסיכון, ועל כן האופי שלה אינו רק טיפולי-פרטני (טיפול רגשי) אלא גם תפקודי-מערכתי (קידום השתלבות). היא עושה שימוש במגוון של כלים ודרכי פעולה אשר חלקן הגדול תומך ומקדם את השתלבותם והצלחתם של בני הנוער בלמידה – בתוכנית היל"ה או בבית הספר, במסגרת קבוצתית, התנדבות בקהילה, התנסות ביזמות ותעסוקה וכדומה'. כלומר, היסוד החינוכי-טיפולי הוא הרעיון המארגן של מגוון שלם של פעילויות בתוך ומחוץ ליחידה, אשר העיבוד שלהם והלמידה מהם, יוצרים היזון חוזר לתהליך.
הגישה החינוכית-טיפולית בקידום נוער מתבססת על תקשורת בגובה עיניים ורואה את הקשר החינוכי-טיפולי כתוצר משותף של המפגש. על כן, תוכנית ההתערבות מבוססת על דיאלוג ותקשורת פתוחה עם בני הנוער ומשפחותיהם מצד אחד, ועל עבודה במרחבים השונים מצד שני. עובד קידום נוער הוא הגורם המכוון והמתכלל, מה שמכונה case manage היוצר חיבורים ורצפים בין המרכיבים והתהליכים השונים, ובנוסף יוצר מהם משמעויות וחיבורים אל הנערים. כך הקשר, השיחה והמפגש הופכים לכלים בתוך מסגרת מקדמת מכוונת וממוקדת.
התוכנית פועלת בשלושה מישורים: תוך-אישי, בין-אישי וחברתי. תוכנית ההתערבות היא דרך עבודה המכוונת כל העת את המעשה החינוכי-טיפולי ויוצרת בו מיקוד ורציפות, כאשר המרכיבים השונים שלה אינם שלבים חולפים אלא מוסיפים ומלווים את התהליך כולו.
יישוג ויצירת קשר – יישוג (outreach) משמעו הושטת יד, הנגשה של סיוע למי שמסיבות שונות אינו יכול לפנות לעזרה או שהוא מודר מהמסגרות החברתיות או הקהילתיות שהיו אמורות לתמוך בו. המעשה החינוכי-טיפולי בקידום נוער מבוסס על יישוג, הן כערך מרכזי והן כפרקטיקה. היישוג הוא המפתח לתהליך ההתערבות, ומוסיף ומלווה אותו לאורך כל הדרך במרכיבים ובשלבים השונים. למעשה, היישוג הוא המאפשר יצירת מערכת יחסים ושמירה עליה באופן שתאפשר קיום של קשר משמעותי ורציף.
אינטייק, בניית קשר וביסוס אמון – האינטייק הוא תהליך של איסוף מידע ראשוני לצורך היכרות, ובשלב מאוחר יותר – קביעת מטרות ובניית התוכנית החינוכית-טיפולית. לא בכדי, מרכיב האינטייק מחובר לבניית הקשר וביסוס האמון, כיוון שבשלב זה גם הנער או הנערה מכירים את השירות ובוחנים אותו. מרכיב זה הוא קריטי כיוון שקשר ואמון הם על פי רוב תנאים בסיסיים להתקדמות בתהליך ההתערבות.
שיתוף משפחה ואחרים משמעותיים – משפחה מתפקדת ותומכת מהווה גורם חוסן. בהתאם לכך, שיתוף המשפחה ואחרים משמעותיים הוא מרכיב חשוב בתוכנית ההתערבות של הנער. השיתוף יכול להתקיים במספר רמות: תקשורת (יידוע ועדכון), מעורבות (שיתוף בקבלת החלטות), שותפות, (ההורים הופכים לחלק מתהליך ההתערבות) והעצמה (של ההורים, באופן שבו המרחב המשפחתי יהפוך להיות אתר מרכזי בתוך תוכנית ההתערבות).
הערכה וקביעת מטרות – לאחר היכרות עם הנער או הנערה ועם משפחתם מתבצע שלב של הערכת התמונה המסכמת שלהם ואפיון הצרכים שלהם. בהתאם לכך ובשיתוף עימם נקבעות מטרות לתהליך החינוכי-טיפולי. המטרות יכולות להיות מטרות תפקודיות ומטרות רגשיות וכן מטרות חברתיות-ערכיות.
בניית תוכנית חינוכית-טיפולית בשיתוף הנער ובהסכמתו – תוכנית ההתערבות היא למעשה הדרך להשגת המטרות שנקבעו עם הנער או הנערה. היא מהווה מעין חליפה אישית עבורם, הנתפרת מתוך סל השירותים והאפשרויות שקיימים ביחידה או הזמינים בסביבה. שני עקרונות מרכזיים מובילים את תוכנית ההתערבות בקידום נוער: הנגשה והתאמה אל הנער או הנערה ואל צורכיהם, רצונותיהם ויכולותיהם.
תיאום עם ממשקים חיצוניים – כדי להצליח בהפעלת תוכנית ההתערבות ולהשיג את המטרות המצופות, נעשה שימוש במשאבים פנימיים, תוך-ארגוניים וחיצוניים. משאבים פנים ארגוניים עשויים להיות שיחות פרטניות, תוכנית היל"ה, מיומנויות ותחומי הליבה השונים. משאבים חוץ-ארגוניים עשויים להיות גורמי קהילה שונים כמו חינוך ורווחה, עמותות וכדומה. חשוב להדגיש שהעניין אינו מסתכם בחיבורים או בהשמה אלא ביצירת המרחבים המותאמים שבאמצעותם הנער או הנערה יהיו מסוגלים להשתלב.
התנהלות על פי תוכנית חינוכית-טיפולית – למעשה, עתה הנער או הנערה פעילים ומשולבים במרחבים השונים הקיימים ביחידה ומחוצה לה. תוכנית ההתערבות מהווה מעין היגיון מנחה להתנהלות שלנו ביום יום במרחבים אלו ובאירועים שונים הקשורים בנער או בנערה. התוכנית מאפשרת לנו לראות באירועים כאלו הזדמנות ללמידה ולהתפתחות בדרך להשגת במטרות שנקבעו.
הערכה תקופתית וקבלת החלטות – לאורך כל התהליך מתבצעת הערכת מצב לגבי מידת ההתאמה וההצלחה של תוכנית ההתערבות, ואם עולה צורך נעשות התאמות בתוכנית.
השתלבות ומימוש אישי – על פי תפיסת קידום נוער, מימוש עצמי אינו מתרחש בחלל ריק אלא תמיד בתוך הקשר חברתי מסוים, ולכן המימוש כרוך בהשתלבות. מטרת-העל של תוכנית ההתערבות היא במובן זה אמצעי לחשוף את הפוטנציאל של הנער או הנערה ולאפשר להם להפעיל כמה שיותר מיכולותיהם ומכישוריהם.
סיום קשר – סיום קשר יכול להיות טבעי, במקרה הטוב, כאשר הנער או הנערה השיגו את המטרות החינוכיות טיפוליות שנקבעו והמשיכו בחייהם תוך השתלבות במסגרת חדשה (בית ספר, צבא, שירות לאומי, עבודה וכדומה) או במקרה הפחות טוב – כאשר הנער או הנערה עזבו את היחידה לקידום נוער בלא שסיימו את התהליך המתוכנן. בשני המקרים נעשה ניסיון להתייחס אל הפרידה ואל סיום הקשר כאל מרכיב חינוכי-טיפולי משמעותי, תוך התבוננות על משמעות הפרידה דווקא בשלב זה, על מה שנעשה עד כה ועל מחשבות לגבי העתיד.
תחומי הליבה בחינוך-טיפול הם: הכנה לשירות משמעותי, תרומה לקהילה, הכנה לעולם העבודה ואוריינטציית עתיד, טבע, שטח ואתגר, הורים ומשפחה, מצבי חירום ומניעת התנהגויות סיכון.
קישורים נוספים יעלו בהמשך
מפגש מחוץ לחדר הטיפול – טבע קרוב ליחידה
מפגשים אנושיים במרחב שמחוץ לחדר מרגיש בימי הקורונה כבטוח יותר ממפגשים בחדר סגור. הישיבה בחוץ - בחצר, בגן הציבורי או בספסל, מזמנים לנו התמודדות עם setting אחר. המרחב הפתוח עשוי לבלבל, להפחית את המקצועיות הטיפולי ולהפחיד, ועבור אחרים הוא דווקא מאפשר פתיחות, חופשיות ויצירה של משהו חדש. הפגישה יכולה להתנהל כפי שאנחנו רגילים, תוך ניסיון לקיים מרחב שיח רגיל עם נוף אחר, אך זו גם הזדמנות להשתמש במרחב ולאפשר לו להיות שותף בתוך המפגש. לשהייה בטבע תועלת חיונית ומוכחת לבריאות האדם, הן הפיזית והן הנפשית. מחקרים מוכיחים שעצם השהות בטבע תורמת להפחתת דיכאון, הפחתה בלחץ הדם והחלמה מהירה יותר ממחלות.
סוגי עבודה בחוץ
הטבע כרקע – הטבע נמצא כרקע לשיחה. הוא נמצא שם, אנחנו לא ממש מתייחסים אליו אבל הוא נוכח. יש מרחב טבעי וקורה בו משהו, זו סביבה פעילה, שלא כמו הספה, התמונה והשטיח בחדר. השיחה עדיין במרכז, אך הטבע נוכח, מעניק אוויר, השראה ומרחב.
הטבע כשותף – הטבע נמצא ממש והוא אינו רק רקע. אנחנו מתייחסים אליו בתוך המפגש, אבל עדיין לא משתמשים בו או נוגעים בו. ההתייחסות יכולה להיעשות על ידי השלכה, התייחסות לשינוי הסביבה, לקולות ולדברים שרואים, והוא כבר נכנס ומתערב בתוך המרחב הטיפולי שלנו.
הטבע כחומר – כאן אנחנו ממש נוגעים בטבע ועושים בו שימוש. אנחנו עושים פעולות אקטיביות במרחב הטבע כחלק מהפגישה הטיפולית שלנו. דרך המגע אנחנו לומדים דברים על עצמנו ועל הסביבה.
מכיוון שבדרך כלל המציאות מורכבת ומשולבת, אנחנו יכולים להיות במפגש בשלושת המצבים ולנוע ביניהם. להתחיל מתרגיל השלכתי של שימוש בחפצים מהסביבה, להיכנס לשיח עמוק שיכול להיות זהה לשיח שהיה יכול להתקיים בחדר הטיפול. תוך כדי נשמע קול, יעבור בעל חיים או אדם. לא תמיד זה יהיה גורם מפריע אלא הזדמנות להתייחסות למרחב הטבעי, למערכות היחסים ועוד. עם הניסיון ותחושת הביטחון להיות במרחב פתוח במפגש טיפולי ייפתחו בפנינו יותר הזדמנויות להתייחס לסביבה ולהשתמש בה כחדר הטיפולים פעיל.
בחירת מיקום
קבוע – הכלל הראשון בבחירת המיקום הוא שיהיה נוח לנוכחים הן מבחינת ישיבה והן מבחינת השמש. אפשר לשבת על ספסל, כיסא, מחצלת או כריות קטנות. המיקום יכול להיות נקודה קבועה אשר מייצרת setting קבוע, ובהדרגה הופכת להיות מרחב משותף אינטימי שמאפשר התבוננות בהשתנות של המקום עם עונות השנה והייחוס של כל אלה מול עצמנו.
משתנה – ניתן במפגשים לקבוע במקומות שונים שבהם אנחנו יכולים להשתמש בהשתנות של ה-setting כתועלת לטיפול - תרגול עם חומרים שונים ומרחבים שונים. לעיתים עם מטופל מסוים השינוי מאפשר תרגול עם הסתגלות לשינויים וגמישות בצורה מבוקרת ומכילה וכחוויה משותפת.
הצעות לשימוש במרחב הפתוח של טבע
1. הטבע כשותף:
הקשבה לסביבה – פתיחת מפגש בהתבוננות במה השתנה בסביבה. פעמים רבות אנחנו לא ערים לשינויים הקטנים שקורים בסביבה שלנו בעצמנו, ובטבע השינוי מאוד נוכח - בעונות השנה ובמחזוריות החיים. שימוש כמרחב מעברי לתוך הפגישה הטיפולית.
שימוש בהשלכה – לבקש מהנער למצוא משהו בסביבה שמשקף את ההרגשה שלו כעת (עדיין לא להביא את החפץ אלא רק מתוך התבוננות במרחב).
הקשבה לקולות שבחוץ – ציפורים, אנשים, רחשים וכדומה, וחיבור לקולות שבפנים.
מעקב אחרי עקבות – הטבע כהשלכה.
2. הטבע כחומר:
יצירה מהטבע – לבקש מהנער ליצור מאלמנטים שבסביבה פסל המבטא תחושה שלו.
ציר זמן – לחרוץ באדמה קו לסמן עם מקלות ועלים ולהציע לנער ליצור ציר זמן עםבאמצעות מקלות ועלים. אפשר לסמן עם אלמנטים מהטבע נקודות ציון בציר, ניתן לחפור באדמה, לפסל ועוד (כל דבר השלכתי אשר מאפשר לתאר את הדרך של התקופה).
הדלקת מדורה יחד (כמובן במרחב מותר) – אפשר להתנסות בדרכים קדומות של חיכוך צור וברזל או בדרך הרגילה. אש היא מצד אחד מחממת , מעניקה לנו יכולת לבשל ולהתכנס, ומנגד היא שורפת ואוכלת. ניתן להיעזר באלמנטים של האש.
רוג'ום – אבן מונחת על אבן בערמה. הנער יכול ליצור רוג'ום אישי שבו כל אבן מייצגת עוגן של החיים שלו או ערך שחשוב לו.
ליקוט, גילוף, עבודה בבוץ או קליעה.
חל"ס – תוכנית בנושא סמים ואלכוהול
תוכנית להתמודדות עם תופעת האלימות בקרב בני הנוער במסגרות חוץ-בית ספריות
חברות וזוגיות בגיל ההתבגרות – תוכנית מותאמת ליחידות קידום נוער
פעולות קידום נוער בקרב נוער בסיכון – נוער בנשירה סמויה ובנשירה גלויה
5. מסעות אל הזהות
תוכנית מסע – תוכנית להעצמת מתבגרים מקרב העדה האתיופית לגיבוש זהותם האינטגרטיבית.
מסע אל הזהות – התקיים במאי 2021 במקום המסע לאתיופיה שלא התאפשר לקיימו עקב הקורונה.
מסע פנימה – תוכנית חינוכית לפיתוח הזהות האישית.
הסיפור שלא סופר – סיפורי גבורה של יוצאי חבר העמים.
חממות – מרחב המאפשר הפניית תלמידים בסיכון למסגרת הפעולה של היחידה לקידום נוער לתקופה מוגבלת של תהליך התחזקות והתאוששות. התוכנית כוללת התערבות בתחום הטיפול, החינוך וההשכלה עד לשילוב מחדש בבית הספר הקולט (המקורי או החדש) או בתוכנית השכלה חלופית תואמת. חממות היא אחת מתוכניות היחידה לקידום נוער בשיתוף בתי הספר ברשות והקב"סים. במסגרת תוכנית זו נבחרת קבוצת תלמידי שכבה ט' (כ-15 נערים ונערות) שצברו פערים לימודיים משמעותיים. במהלך חצי שנה זוכים התלמידים ללמידה אינטנסיבית במקצועות הליבה, במקביל לליווי רגשי, חברתי ומשפחתי. בתום התקופה התלמידים שסיימו בהצלחה משולבים בחטיבות העליונות במסלולי בגרות מלאה.
